- בכושא
- בַּכּוּשָׁאm. (= בר כושא, v. כשכש; for Syr. בכשא = בר כשא, cmp. דּוֹפֵק) knocker for giving signals for worship. Y.Meg.III, 73d bot. (Var. מַכּוֹשָׁא).
Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature. Jastrow, Marcus. 1903.
